במחקר עוקבה ממושך נמצא כי ככל שמשך ההנקה המצטבר לאחר לידות ארוך יותר, כך הסיכון לאנדומטריוזיס נמוך יותר באופן משמעותי, עד ל-40% הפחתה בנשים שהניקו באופן בלעדי במצטבר מעל ל-36 חודשים לעומת נשים שהניקו פחות מחודש.
עוד בעניין דומה
אנדומטריוזיס היא תופעה נפוצה בכ-10% מהנשים וגורמת לרוב לכאב אגן כרוני, כאב בעת הווסת וכאב בקיום יחסי מין. למרות שכיחותה, מעטים גורמי הסיכון הידועים וניתנים להשפעה. במסגרת מחקר האחיות האמריקאי השני (The Nurses’ Health Study II (NHSII), אשר החל ב-1989, נבדק, בין היתר, האם קיים קשר בין קיום ומשך הנקה בלעדית לאחר לידה לבין שכיחות אנדומטריוזיס.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי הנמשך 22 שנה, נאסף מהנשים מידע באמצעות שאלונים. בניתוח נתונים זה נכללו נשים שדיווחו על לפחות הריון אחד שנמשך לפחות 6 חודשים. הנשים נשאלו על משך ההנקה ועל משך אל-וסת לאחר כל לידה. התוצאה של קיום אנדומטריוזיס הסתמכה גם היא על דיווח של האישה אשר נקבעה לה אבחנה של אנדומטריוזיס על סמך לפרוסקופיה בלבד. נשים שדיווחו על אנדומטריוזיס כבר בתחילת המחקר או נשים שעברו כריתת רחם לא נכללו בניתוח נתונים זה. מודל COX בחן את יחס הסיכונים בין משך ההנקה, אל-ווסת והיארעות אנדומטריוזיס.
נתונים סטטיסטיים : מתוך 116,000 נשים שנכללו במחקר האחיות הכללי, 72,394 נשים עמדו בקריטריונים במחקר זה. ל-3,296 מתוכן נעשתה אבחנה לפרוסקופית של אנדומטריוזיס בתקופת המעקב. בנשים שהניקו במצטבר פחות מחודש אחד במהלך המחקר, שכיחות אנדומטריוזיס היתה 453 מקרים ל-100,000 שנות אישה, לעומת 184 מקרים בקבוצה שהניקה במצטבר מעל ל-36 חודשים, הפחתה של 40% בסיכון (סיכון יחסי 0.6; רווח בר-סמך של 95%: 0.5-0.72, P=0.001). היחס הלינארי ההפוך נשמר לכל תקופת הנקה מצטברת. בהשוואה של נשים שלא הניקו באופן בלעדי לנשים שהניקו בלעדית מעל ל-18 חודשים במצטבר, נמצאה הפחתה של 30% בסיכון לאנדומטריוזיס בהנקה המלאה. אל-וסת מצטברת של 12-6 חודשים לאחר לידות נמצאה בקשר לינארי דומה לשכיחות אנדומטריוזיס.
סיכום : מסקנת החוקרים היא כי קיים קשר הפוך בין משך הנקה ובמיוחד הנקה בלעדית לבין שכיחות אנדומטריוזיס, וההשערה היא שהסיבה לכך היא משך האל-ווסת, אשר מקטין את הסיכון ל-Retrograde Mensturation, ובכך מפחית את הסיכון להיווצרות אנדומטריוזיס.
מקור:
History of breast feeding and risk of incident endometriosis: prospective cohort study.
Leslie V Farland, research scientist, A Heather Eliassen, associate professor, Rulla M Tamimi, associate professor, Donna Spiegelman, professor, Karin B Michels, professor and chair, Stacey A Missmer, professor. BMJ 2017;358:j3778
http://www.bmj.com/content/358/bmj.j3778
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה