במחקרים קודמים, השמנת יתר נקשרה לטלומרים קצרים יותר בתאי סטרומה הקשורים לסרטן הערמונית (cancer associated stromal cells-CAS), וטלומרים קצרים יותר ב-CAS נקשרו לסיכון מוגבר למוות מסרטן הערמונית.
עוד בעניין דומה
כדי לקבוע אם ניתן לשכפל את הקשר בין השמנת יתר לטלומרים של CAS קצרים יותר, ערכו במחקר זה ניתוח מאוחד של 790 גברים שטופלו בניתוח לסרטן הערמונית, שדגימות הרקמות שלהם היו מסודרות לחמש מערכות מיקרו מערך רקמות (tissue microarray-TMA). החוקרים השתמשו במשקל וגובה בניתוח, שנאספו באמצעות שאלון או תיעוד רפואי, על מנת לחשב מדד מסת הגוף (BMI; ק"ג / מ"ר) וסיווגו גברים כבעלי משקל רגיל (<25), בעלי עודף משקל (25<BMI<30) או סובלים מהשמנת יתר (30<). המשתתפים חולקו לחמישונים של TMA- (כללי) או TMA- ואגרסיביות מחלות (פיזור ספציפי); CAS עם טלומרים קצרים הוגדר בשני החמישונים התחתונים.
במחקר השתמשו במודלים מעורבים ליניאריים כלליים כדי להעריך את הקשר בין השמנת יתר לטלומרים של CAS קצרים, תוך התאמה לגיל, גזע, סט TMA ו-STAGE ו-GRADE של הגידול.
במחקר נמצא כי השמנת יתר לא נקשרה לטלומרים קצרים של CAS באופן כללי, או בקרב גברים עם מחלה לא אגרסיבית. בקרב גברים עם מחלה אגרסיבית (גליסון > = 4 + 3 ושלב > T2), לגברים שמנים היה סיכוי מוגבר פי 3 לטלומרים של CAS קצרים (יחס סיכויים 3.06; רווח בר סמך 95%, 1.07-8.75; רמת מובהקות 0.045) בהשוואה לגברים במשקל תקין.
קיצור טלומרים בתאי סטרומה של הערמונית עשוי להיות מנגנון שבאמצעותו אורח החיים משפיע על סרטן ערמונית המוביל לתמותה.
מקור:
Joshu C. E. Et al. (2020) Cancer Prevention Research: published online